נטורופתיה- מאיפה היא באה ואיך הגיעה למה שהיא היום?!…

קצת היסטוריה

הוליזם – ראיית האדם כשלמות אורגנית אחת, שהיא בעלת ממדים שונים ומגוונים, אשר תפקודם תלוי האחד בשני. שינוי בממד אחד, גורם בהכרח לשינוי בכל הממדים האחרים. 

יאן סמאטס שנולד בשנת 1870 בקיפטאון שבדרום אפריקה, לחם כנגד חוקי הבריטים ולימים הפך לעורך-דין ופילוסוף ידוע. הוא שטבע את המושג הוליזם שמשמעותו הקצרה = יישות. 

גרעינה הקדום של המחשבה ההוליסטית החל בימי יוון העתיקה. הרעיון של "נפש בריאה בגוף בריא" אותו הגה היפוקרטס, שנחשב לאבי הרפואה המודרנית. 

היפוקרטס סיכם בצורה הטובה ביותר את האמונה היוונית הקדומה של חשיבות השמירה על הבריאות וכן את האמונה, כי הבריאות הגופנית והבריאות הנפשית תלויות זו בזו.  מחלה, בעיני היפוקרטס, היא תופעה הנובעת מסיבות טבעיות ולכן גם הטיפול בה צריך להיות בגישה הטבעית (נטורופתיה, מהמילה  (nature) הוא האמין שתפקידו של הרופא הוא לעודד את כוחות הריפוי הטבעיים של הגוף, כדי שיוכל להילחם במחלה. היפוקראטס פיתח את הגישה, שלפיה יש להביט קודם כל על החולה עצמו ולא על המחלה לבדה. הוא הקדיש מחשבה רבה לטיפול בשלמות האדם, טיפול בחלק הרוחני-נפשי של ובחלק הפיזי גם יחד.  

הרפואה הנטורופתית צמחה מתוך שיטות ריפוי שונות, אך שורשיה הפילוסופיים היו נטועים בתפישתו הרפואית של היפוקראטס. הרופאים, שטיפלו לפי תפיסתו, הניחו כי כל דבר בטבע הוא בעל בסיס רציונלי, ולכן תפקיד הרופא להבין, קודם כל, את חוקי הטבע וכך לטפל על פיהם. הם ראו במחלה סימפטום וחיפשו את הסיבות לה בתופעות הטבעיות כמו: אויר, מים, סביבה ומזון. 

מושג הנטורופתיה הוזכר מספר פעמים לאורך ההיסטוריה כחלק משיטות טיפול קדומות, והתגלגל ממקום למקום: החל ביוון העתיקה, התקדם לו לאירופה ואט אט הגיע גם לארצות הברית.

בנדיקט לאסט החל להשתמש במונח "נטורופתיה" בשנת 1902 והוא שהחדיר אותו לארה"ב.  הוא השתמש באוסף של גישות בריפוי טבעי, בדומה למה שמוכר כיום כטיפול נטורופתי הוליסטי הכולל: טיפול תזונתי, צמחי מרפא, מניפולציות של עמוד שדרה, ריפוי במים והפחתת מתחים בצורה טבעית.  

 

הפילוסופיה של הרפואה הנטורופתית:

האמונה העמוקה ביכולת של הגוף לרפא את עצמו, היא אבן היסוד של העיסוק ברפואה הטבעית – אז והיום. לפי גישה זו, קיים רק כוח מרפא אחד וזהו הטבע עצמו, כלומר – כוחו הפנימי של האורגניזם להתגבר על מחלות (F.L) , הדרך לעשות זאת היא לעורר כוח זה ולהנחותו באמצעות גירוי המנגנונים הפנימיים של הריפוי הטבעי. על המטופלים והמטפלים להימנע ממנהגים המחלישים את הגוף (לדוגמאת: סטרס קיצוני, תזונה מופרזת ו/או מעובדת, חוסר תנועה, שינה לא טובה ועוד ועוד…) והן מטיפולים אשר נוטלים על עצמם את אחד מתפקידי הגוף (לדוגמאת תרופות שאינן הכרחיות) נכון שלעתים הגוף זקוק ליותר מאשר תמיכה ובמקרים אלה תפקידו של הנטורופת הוא להשתמש בידע הרחב שיש לו על מנת לבחור בשילוב גישה קונבנציונלית, שתיהיה הכי פחות פולשנית, ו/או התערבותית במנגנוני הגוף הטבעיים, ובו בזמן בעלת ההשפעה הטיפולית הרצויה.  

לדעתם של הנטורופתים, בחירת הטיפול נעשית לא מתוך ידיעת שם המחלה אלא מתוך לקיחת מידע ממכלול הסימפטומים, תוך התחשבות במצבו הפיזי והנפשי של המטופל.  ניתן לראות כי הטיפול הנטורופתי מבוסס על ההכרה כי לגוף יש לא רק את היכולת הטבעית להתנגד למחלה, אלא גם מנגנונים פנימיים של שיקום וויסות עצמי וכן אפשרות ליצור תנאים המאפשרים לגוף לרפא את עצמו. 

אחד ממנגנונים הללו הוא הנטייה הפנימית לשמור על הומיאוסטאזיס = איזון; רעיון האיזון פותח במחצית המאה ה – 19 על ידי פיזיולוג וביוכימי צרפתי בשם קלוד ברנרד, שהסביר בתיאוריה שלו, כי קיים עולם פנימי שלם של תהליכים ביוכימיים,  המשמשים כמתווכים בין חיי האורגניזם ובין הסביבה החיצונית שלו. בצורה זו נוטה האדם לשמור על סביבתו, כך שאם נגרמת הפרעה לאיזון הדינמי, מתעוררות תגובות נגד בתוך גופו של האדם, השואפות להחזירו לקדמותו בתהליך הריפוי הטבעי. המטפל מנצל את השאיפה הפנימית של הגוף לאיזון ומשתמש בה על מנת לרפא את האדם. 

תפקיד המטפל לעורר ולהניע את 'כוח החיים' (Life force) הטבוע בגופינו, וכך לעזור לו לאזן את עצמו. הוא עושה זאת בעזרת גירויים פיזיולוגיים ונפשיים,  זאת על מנת להחזיר את הממד החלש לתפקוד הרמוני עם השלם כולו. קיימים בידיהם של המטפלים הנטורופתיים כלי ריפוי רבים ומגוונים על מנת להשיג את מטרה זו.

 

* L.F -כוח החיים הוא הכוח הפנימי אשר עוזר לנו להתגבר על מחלות וקשיים ויש לו את היכולת להרוס ולבנות. כוח החיים שומר על כל חלקי האורגניזם שיתפקדו בצורה הרמונית. 

כשכוח החיים זורם באופן דינמי ושוטף, לא יהיו שום סימפטומים, ובמצב זה כל תא מקבל תזונה נכונה, ניקוז טוב וגירויים עצביים תקינים. 

מתי כוח החיים ייחלש? בזמן סטרס, מחלה, משבר, טראומה, תזונה לא תקינה, שינה לא מספקת, מחסור בתנועה, ועוד נוספים…

 

*ויטאליות – יכולתו של הגוף לעמוד מול מחלה, להתמודד עימה, להשתקם ולהחלים.

רמת הוויטליות שלנו מושפעת ממספר גורמים : 

1. כוח-החיים F.L  : הכוח הפנימי היוצר את האנרגיה העוזרת לנו להתגבר על מחלות וקשיים. 
2. תזונה-  Nutrition: אספקת מרכיבי מזון שונים, ויטמינים ומינרלים, החשובים לפעילות כל תא ותא בגוף, בכמות הנכונה, במידה התקינה, בזמן המדויק ובשילובים הראויים.
3. ניקוז/ניקוי-Detox : הרחקת תוצרי פירוק ורעלים שונים מהגוף בכלל, ומכל תא ותא בפרט. 

כאשר קיימת הפרעה באחד משלושת התנאים האלו,  תהיינה הפרעה בזרימה השוטפת של כוח-החיים -> רמת האנרגיה הכללית תרד -> תגרם פגיעה באיזון הכללי, שיביא עימו תחלואות. 

 

שלבי התפתחות המחלה לפי הגישה הנטורופתית:

מחלה הינה תהליך של הגנה עצמית המתרחשת על ידי תהליך המכונה דה-טוקסיפיקציה= הינו תהליך המאפשר ניקוי פסולת מן הגוף.  כאשר הגוף שלנו מוצף ברעלים וחומרים זרים, מנגנוני ההפרשה לדוגמאת: כבד, כליות, זיעה, שתן, עור נכנסים לפעולה ותורמים בהפרשת רעלים אלה החוצה. 

במצב של עומס רעלי בגוף, וכאשר מנגנוני ההגנה לא עומדים בעומס, חייב הגוף לפתח ערוצים חלופיים, כדי לשמור על האיזון.  לדוגמא: נזלת – הינה מאמץ של מע' הנשימה בטהור הגוף מחומרי הפסולת, ועזרה בתהליכי הניקוי.  שלשול – תהליך טיהור של הגוף מחומרי פסולת, מאמץ של מערכת העיכול לעזור בתהליכי הניקוי.  

​הגוף מגיב ללחצים ושינויים בתהליך הנקרא "תסמונת ההסתגלות הכללית", ומתבטא ברצף של שלושה שלבים:

שלב האזעקה F.L – תגובות ראשוניות לגורם מפעיל הלחץ או הגירוי. בשלב זה המחלה האקוטית מתפרצת. תופעות כמו: דלקת, חום, פריחה, כוח החיים (L.F) עדיין חזק, מנסה לשמור על איזון ומנגנוני ההגנה עובדים במרץ. אסור לדכא את התהליך. 

מחלה נחשבת למשבר שביסודו הוא תהליך חיובי, משום שזוהי פעולה יזומה של מנגנוני ההגנה להחזרת הגוף להומיאוסטאזיס = האיזון הטבעי שלו.

שלב ההסתגלות – כל עוד הגירוי הראשוני נמשך, הגוף למד לחיות עם הגורם המזיק ואין תחושת משבר. אין סימפטומים, למה??… כי הם דוכאו ע"י תרופות, אבל כרגע, 'בזכות זה' ה L.F -שקט.  

שלב אפיסת הכוחות – התמוטטות כללית או ניוון רקמות, למה?!…כי התרופות הציפו את הגוף ברעלים, זאת נוסף לגורם הלחץ, ככה שבעצם רק העמיסו עליו עוד יותר. הוא אינו מסוגל להתגבר או להרוס את הגירוי הראשוני, ואז מופיעה לה המחלה הכרונית. הגוף עמוס רעלים, מערכות הניקוז נחלשו, ולא מסוגלות לתפקד כראוי, ה- L.F חלש מאד.!!

הסיבות להתפתחות מחלות מתחלקות לשני ערוצים- אלו שאינן בשליטתנו, כגון: נטיות תורשתיות, פגמים גנטיים. ואלו שבשליטתנו, כגון: רעלים סביבתיים וגם תוך גופניים, תזונה לא תקינה, חסרים תזונתיים, חוסר תנועה, שינה לא טובה, מצבי לחץ.

אנו מצידנו אמורים, צריכים וחייבים, לצמצם כמה שיותר את הגורמים שבשליטתינו על מנת לצמצם את הסיכויים להתשת הגוף ויציאתו מאיזון! שיטת הריפוי הטבעי= נטורופתיה! נוקטת אמצעים פעילים וסבילים כדי לאפשר זאת לגוף, לרפא ולשקם את עצמו. 

 

מילים שלי לסיכום:

אז איך נוכל לרפא את עצמינו בצורה טבעית?? – על ידי נקיטה בצעדים הבאים:

נוותר על הרגלים רעים, לדוגמאת: אכילה מופרזת, צריכה מוגברת של מזונות מעובדים וסוכרים מזוקקים, צריכה גדולה של אלכוהול ועישון, חוסר פרופורציה בצריכת קפאין. עבודה תחת לחץ מתמשך. שימוש בתרופות.  

במקביל, 

נרכוש הרגלים טובים, לדוגמאת: עבודה בתנועה, ביצוע פעילות גופנית, הרגלי אכילה ושתייה נקיים ומזינים. הקפדה על שתיית מים. שינה טובה. נשימה נכונה. גישה חיובית לחיים.

ואפילו לאקסטרים שבינכם =)

נאמץ עקרונות חדשים, לדוגמאת: התנסות בטיפולי מגע (שיאצו, טוינא, רפלקסולוגיה, עיסויים), שיטות ריפוי חדשות שלא התנסינו (צמחי מרפא, דיקור סיני, טיפולים במים, ביצוע ניקויים המתאימים לנו באופן אישי וספציפי) שיפור המצב הנפשי ( פרחי באך, הרבליזם, ארומתרפיה, הליכות בים) וכן רכישת כלים להורדת סטרס בחיים ( יוגה, מיינדפולנס, דמיון מודרך, תרפיה באמנות, תנועה טיפולית ועוד…)