אוכלים את עצמינו

Eat your self-

 

לאכול את עצמי… זה מרזה!?

ואוו! בכמה מצבים בחיים אנחנו אוכלים את עצמינו… מיליון.

האם פעם עצרנו וחשבנו על זה לעומק? – בפירוש לא.

זוהי תחושה אוטומטית (כלומר, נעשית לא במודע וללא תכנון) המגיעה אחרי מעשה/ פעולה/ מחשבה/ חוסר מעשה ופעולה. ויכולה להגיע בתחפושות שונות ומגוונות כגון: כעס, אכזבה, תסכול, החמצה , חרטה, ביקורת, הלקאה עצמית ואחרים ונוספים..

מעלה לרגע את הדוגמאות על הכתב כדי שתראו את ההתרחשות מול העיניים…

– "איזה טעות היה להתחיל לעבוד בחברה הזו"

– "מבואסת על ההתנהגות שלי מול האנשים במפגש השבועי"

– "שפטתי את הבחורה החדשה מהר מידי"

– "איך לא נעניתי להצעת עבודה שקיבלתי בסיום התואר"

– "פספסתי את הבחור שפגשנו באילת, את לא מבינה איזה בחור זהב הוא"

– "איזה גרועה הייתי בפרזנטציה אתמול"

ועוד ועוד ועוד…

כולנו מוצאים את עצמינו במצבים דומים לאלה במהלך החיים, אבל מעולם לא עצרנו לחשוב מהם, מהיכן מגיעים, לפרש אותם, להתבונן בהם.

כל אלה דוגמאות למצבים בהם אנחנו " אוכלים את עצמינו"…. כתוצר של משהו.

כמה זמן, אנרגיה, משאבים, עצבים, מצבי רוח אנחנו מבזבזים על 'אכילות ראש'…. במקום, לחשוב נקי ולהיות מסוגלים להתרכז בצורה אובייקטיבית ב-כאן ועכשיו, בשקט וברוגע. ללא הסחות דעת של פרשנות לא בריאה של רגשות.

 

במאמר הזה אני רוצה לקחת את כל זה, צעד אחד קדימה…עמוק יותר.

אל אלה מבנינו שלא רק אוכלים לעצמם את הראש, אלא גם, אוכלים אוכל! אמיתי. שלרוב, לא כל כך בריא.

 

אז ניתן לפיל שבחדר את השם שלו…

=אכילה רגשית=

ומהי בעצם?!

מוגדרת כ"עלייה בצריכת מזון כתגובה לרגשות שליליים" והיא נחשבת לדרך התמודדות הסתגלותית עם רגשות קשים. כלומר, באכילה מסוג זה, האדם אוכל לא מרעב, אלא מתוך צורך רגשי. הרבה פעמים משמשת להתמודדות עם לחצים חברתיים או פסיכולוגיים אישיים ולכן מאוד מושפעת ממצבינו הרגשי. הנפשי. המנטלי.

אף על פי שאכילה רגשית איננה רשומה במדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות, היא נחשבת לסוג של הפרעת אכילה ומטופלת ככזו.

 

"איך היא פועלת"?

אכילה רגשית היא בעצם דרך התמודדות עם רגשות שליליים (כגון: עצב, כעס, בדידות, דיכאון, לחץ, עצבנות ועייפות) היא מניבה תוצאות באופן זמני, ולא מטפלת בגורמי הלחץ שיצרו מלכתחילה את הרגשות השליליים. כלומר, נותנת מענה מידי לתחושות לא נעימות, במחשבה שהאוכל הוא שיקל עליהן, יעביר אותם וישכיח אותם ואולי גם במקביל יעניק תחושה טובה/נעימה באותו הזמן.

האמנם!?…!!

נהפוכו, תחושות ורגשות אלו הם שיאלצו לקבל טיפול בהקדם, על מנת להוריד את התנהגויות האכילה הרגשית, במילים פשוטות, המטרה שלנו היא יצירת ניתוק בין רגשות לאכילה!

אכילה צריכה להתרחש כי הגוף זקוק לאנרגיה, לתזונה, להזנה. ולא, כי הנפש רוצה למלא חלל שקיים.

 

מה אכילה מסוג זה עושה לגופינו בפועל?

פיזית:

אכילה רגשית גורמת לרמות אינסולין גבוהות, הן נותנות הוראה לגלוקוקורטיקואידים להזרים למחזור הדם אנזימים הסופחים את אבות המזון ומאחסנים אותם ברקמת השומן הבטני. לכן, מי שמתמודד עם אכילה רגשית נמצא בסיכון גבוה יותר להשמנה בטנית, המעודדת מחלות לב וכלי דם, ומסכנות את מי שלוקה בהן.

נוסף לכך , אכילה מסוג זה מעלה את הסיכון לפתח סכרת מסוג 2- אשר בה, הגוף "מפסיק להיות מסופק" מכמות האינסולין המופרשת בגוף בעקבות עודף אינסולין בדם, דבר שגורם לו לפיצוי והפרשה מוגברת, ולא יעילה – מתפתחת אי סבילות לאינסולין, ובמצב שכזה הנזקים הם רבים וקשים.

 

נפשית:

מחקרים הראו כי אכילה רגשית שמאופיינת לרוב בצריכה גבוהה של סוכרים ושומנים, משחררת במוח אופיואידים שגורמים לגוף להירגע באופן פיזי ממשי= תחושת רגיעה זמנית בלבד!! (עד האכילה הבאה) אופיואידים אלה הם רכיבים פעילים המצויים בסמים כמו קוקאין והרואין, כך שהאכילה הרגשית ממכרת ויהיה קשה להפסיק אותה ללא תכנית מסודרת.

 

***במקרים קיצוניים אכילה רגשית עלולה לגרום להתפתחות הפרעות אכילה קשות יותר ואף לסיבוכים פיזיולוגיים. מקרים כאלה דורשים טיפול של מומחים, פסיכולוג קליני או פסיכולוג רפואי.

 

אז איך ניתן "להפסיק את זה"?

במקרה של אכילה רגשית עומדות בפנינו מספר מטרות:

• הורדה של המצוקה הרגשית , ללא תלות באוכל-

אדם שיצליח להתבונן, להתמודד ולטפל ברחשי נפשו, לא יאלץ להשתמש באוכל על מנת להשקיט אותם.

ישנן דרכים רבות שבהן אפשר להפחית את רמת המצוקה הרגשית, ללא אכילה רגשית. הדרך המקובלת היא הקניית הרגלים להתמודדות עם רגשות שליליים ומצוקה נפשית.

מחקר משנת 2007 בחן את הקשר בין הרגלי אכילה לדרכי התמודדות עם מצבי מצוקה, ומצא כי אנשים הנוטים לאכילה רגשית נוטים גם להימנע מהתמודדות עם מצבי מצוקה, והאכילה היא אחת מדרכי ההימנעות. החוקרים ממליצים להקנות דרכי התמודדות עם מצבי מצוקה שאינן כוללות אכילה, על ידי פנייה למטפל מתאים.

במקביל

• הקניית הרגלי תזונה בריאים-

זוהי הינה דרך נוספת להתמודד עם אכילה רגשית – פיתוח מודעות המאפשרת להבחין בין מצב של רעב אמיתי למצבי האכילה רגשית. בשיטות לדוגמת אלה האדם, פועל באופן מודע ושואל את עצמו האם הוא מזהה מאפיינים של אכילה רגשית, כמו השתוקקות למזון שמתפתחת באופן מהיר וספונטני, או אכילה המלווה ברגשות של אשמה או בושה. ורק אז מתקדם לעבר האכילה…

!!חשוב מאוד לשים על השולחן עובדה קיימת:

כולנו יצורים רגשיים וכמעט כל ארוחה מלווה ברגש כזה או אחר, לדוגמת: חגיגית יומולדת במסעדה, יום עמוס המלווה באכילה מהירה וגדושה, אזכרה(לא עלינו) של אדם קרוב מלווה בסעודה… ועוד….

אך האם כל אלה מוגדרים כאפיוני אכילה רגשית שאינה בריאה?!…. לאו דווקא. הדבר תלוי באדם שלוקח חלק באירועים אלו- האם הוא מצליח לנהל את האכילה שלו, או אינו!

-כאשר אינו מצליח לנהל, והאכילה/ האוכל הם שמנהלים אותו, אז נוכל לומר שיש כיוון של אכילה רגשית שאינה בגדר הבריא.

בכל מצב , כיום קיימים אבחונים ספציפיים למצבים השונים והמגוונים אשר אנשים מאופיינים בהם, ועל פיהם ניתן להחליט באופן מבוקר האם מדובר בעניין לא בריא/ מזיק/ מסוכן…או שמא, זהו עניין חריג/שונה/המגיע לעיתים רחוקות בהתאם לשינויים אפשריים.

 

*מצורף שאלון אשר יכול לעזור לכם להאיר את מצבכם. אם הנכם חשים תחושות לא ברורות בכל הקשור למערכת היחסים שלכם עם אוכל, ממליצה לנסות לענות עליו, להתבונן בתשובות, ובמידת הצורך ליצור קשר עם מטפל שיוכל לעזור לכם.

 

האם אני אכלן.ית רגשי.ת?-

מזמינה אתכם לענות על שאלון זה בכנות. התשובות בדרך כלל הן לא "תמיד" ויש גם "לעיתים" ולכן, התשובות מתייחסות ל"בדרך כלל" או "לעיתים קרובות".

האם קורה לך שאת.ה אוכל.ת מבלי לחוש רעב?
האם קורה לך שרעב מופיע לפתע, בהתפרצות פתאומית?
האם קורה לך שיש לך צורך ודחף לאכול משהו גם אם הרגע סיימת ארוחה?
האם יוצא לך לאכול בהיסח דעת בלי לשים לב מה וכמה אכלת?

האם יש לך נטייה לאכול מהר ללא ללעוס מספיק עד כדי שלא תמיד יש לך תחושה לטעם ו/או כמות?
האם יש לך העדפה לאכול לבד שלא יראו אותך?
האם ארוחות ה"לבד" האלה מתוכננות? מלוות בציפייה?
האם קורה לך שמופיע רעב ובמקום לאכול ארוחה יש דחף לאכול מכל הבא ליד ?
האם מוכרים לך רגשות אשמה וחרטה אחרי אכילה?
האם יש מבחינתך קשר בין אכילה לבין: עצב/עצבנות/תסכול/בדידות/שעמום/דאגה/רגשות אחרים..
האם יש לך נטייה לאכול כדי למלא ריקנות פנימית/תחושת בדידות/חלל!?
האם קרה לך שאימצת תפריט אכילה ולא עמדת בו בגלל אכילה אימפולסיבית/לא נשלטת?
האם יש לך תחושה בסיסית של חוסר מסוגלות לשלוט על האוכל-מה איך וכמה?
האם ליד אחרים האכילה שלך מבוקרת ו'כמו שצריך', וההתפרצות באה אח"כ?
האם האוכל הוא פיצוי/מרד בעוד שבתחומים אחרים של החיים יש לך משמעת והרגל לעשות מה ש"צריך"?
האם יש לך התקפי אכילה ללא סיבה הגיונית נראית לעין?
האם יש לך עיסוק יתר באוכל – מה אכלתי, כמה אכלתי, מה אוכל, כמה אוכל?
האם המשקל והאוכל משפיעים על אורח חייך ומעסיקים אותך במידה רבה?
האם נראה לך שהנך כשלון בגלל חוסר המסוגלות לשלוט באוכל ובאכילה?
האם קורה לך שאת מתעסק.ת באוכל או אכילה, במקום להיסחף למחשבות?

 

ולסיום- השלימו את המשפט: אוכל עבורי הוא _________________.

 

'קריאת התוצאות':

**ככל שענית יותר פעמים "כן", על השאלות הנ"ל המשמעות היא שקיים אצלך טשטוש בין אוכל, דימוי גוף, רגש והיכולת לנהל תחושות/רגשות/אירועים מבלי להתעסק באוכל.
זה זמן טוב להכיר בכך, לבדוק האם זה משרת או מעכב אותך, להתחיל לחקור את המנגנון והסיבות לכך, ולקחת החלטה אמיתית לבצע שינוי בו האוכל חוזר להיות דלק לגוף, כלומר הזנה! ולא פיצוי רגשי בלתי נשלט, שיביא איתו תחושות של כעסים/תסכול/אכזבה/אשמה/חרטה, ובעיקר "אכילת עצמית" לאחר מכן.

תהליך קצת קשה, מטלטל ומורכב, ומומלץ מאוד לפנות למטפל מסוג כזה או אחר על מנת לקבל ליווי מתאים, בדרך להשגת המטרה.

בהצלחה!

 

חשוב:

!!שאלון זה אינו כלי אבחוני, אלא מכוון בלבד!

אין לבצע שום פעולות לאור תוצאותיו. מלבד פנייה למומחה בעת הצורך.

 

 

 

לא בטוחים איפה אתם על הציר?

מרגישים שצריכים עזרה לכאן או לכאן?

דברו איתי, אשמח שנבחן את המצב יחד ונמצא פתרונות יעילים

 

חיבוק גדול, במקום אוכל…. =)